Maimonides, a 12th Century scholar and philosopher, both held to tradition and pushed its boundaries. One of his most lasting contributions was his 13 Principles of Faith, which appears in the Talmud and summarizes how Maimonides understood humanity's relationship to God.  It's become a hymn that's often sung at the end of Kabbalat Shabbat on Friday night. 

יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח, נִמְצָא, וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ: אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ, נֶעְלָם, וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ: אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גּוּף, לֹא נַעֲרוֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ: קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא, רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ: הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם, לְכָל נוֹצָר. יוֹרֶה גְדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ: שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ, אֶל אַנְשֵׁי סְגוּלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ: לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶה עוֹד נָבִיא, וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ: תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ, אֵל, עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ: לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר דָּתוֹ. לְעוֹלָמִים, לְזוּלָתוֹ: צוֹפֶה וְיוֹדֵֽעַ סְתָרֵינוּ, מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ: גּוֹמֵל לְאִישׁ חֶֽסֶד כְּמִפְעָלוֹ, נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ: יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִין מְשִׁיחֵֽנוּ, לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ: מֵתִים יְחֲיֶּה אֵל בְּרוֹב חַסְדּוֹ, בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ: [אלה שלוש עשרה לעקרים הן הם יסוד דת אל ואמונתו. תורת משה אמת ונבואתו, ברוך עדי עד שם תהלתו.]

Yigdal elohim khai v’yishtabakh, nimtza v’ein eit el metziyuto
Echad v’ein yakhid k’yikhudo, ne’elam v’gam ein sof l’akhduto
Ein lo d’mut ha’guf v’eino guf, lo na’arokh eilav kedushato
Kadmon k’khol davar asher nivra, rishon v’ein reishit l’reishito
Hino adon olam l’khol notzar, yoreh gedulato u’malkhuto
Shefa nevu’ato netano, el anshei segulato v’tifarto
Lo kam b’yisrael k’moshe od, navi u’mabit et t’munato
Torat emet natan l’amo el, al yad neviyo ne’eman beito
Lo yakhalif ha’el v’lo yamir dato, l’olamim l’zulato
Tzofe v’yodeya s’tareinu, mabit l’sof davar b’kadmato
Gomel l’ish khesed k’mifalo, noten l’rasha ra k’rishato
Yishlakh l’keitz yamim m’shikheinu, lifdot m’khakei keitz yeshu’ato
Meitim yekhayeh el b’rov khasdo, barukh adei ad shem tehilato


Glorify and praise the living God, who exists, but not in time—
Singular and unique, hidden and unbounded,
Having no body, not a physical being: we cannot describe God’s distinctness.
God existed before every thing; first of all—but with no beginning.
This is the Master of the world; all of creation points to God’s greatness and sovereignty.
Prophetic inspiration was bestowed upon the people God treasured and honored.
There never arose in Israel another like Moses, a prophet able to see the very likeness of the Divine.By the hand of this prophet, trusted in God’s house, Torah, a truthful teaching, was given to God’s people.
God will never alter the divine law, nor change it for another.
God knows our innermost thoughts, and foresees their consequences from the start.
God repays the righteous for their deeds; punishes evildoers in accord with their transgressions. 
The Divine will send us our Messiah at the end of days, redeeming those who wait for the time of God’s triumph.
God, with great mercy, will give life to the dead—may God’s name be praised forever.


Service Section: Aleinu, Prayers of Celebration & Gratitude, Psalms, Poetry & Songs 
Source: Opensiddur.org & Siddur Lev Shalem